דיור מוגן וההבדל בין דיור מוגן לבית אבות
דיור מוגן הוא פתרון מגורים המיועד עבור בני הגיל השלישי שהינם עצמאיים ומבקשים ליהנות מאיכות חיים גבוהה ומשקט נפשי, בידיעה שכל צרכיהם מטופלים.
במסגרות הדיור מוגן ניתן ליהנות מקשת רחבה של שירותים ובין היתר: פעילות חברתית ותרבותית, שירותים רפואיים, חדר אוכל המגיש מינימום 3 ארוחות ביום, חדר כושר, חוגים, שירותי ניקיון וכביסה, מספרה ושירותי טיפוח ובמקרים רבים גם בריכה וחדר הקרנת סרטים.
רבים שואלים, מה ההבדל בין דיור מוגן לבית אבות? אז להלן, חלק מההבדלים המרכזיים:
- רמת התפקוד - דיור מוגן מיועד אך ורק לבני הגיל השלישי שהינם עצמאיים. לעומת זאת, בתי אבות יכולים להתאים גם לעצמאיים, אך גם לתשושי גוף, תשושי נפש וסיעודיים.
- מימון – בדיור מוגן, המימון הוא מהונם הפרטי של הדיירים. לעומת זאת, בבתי אבות, ניתן לקבל סיוע במימון ממשרד הבריאות ומגופים נוספים.
- תנאי המחיה – תנאי המחייה בדיור מוגן הינם ברמה גבוהה במיוחד (אשר במקרים רבים, איננה נופלת מזאת של מלון חמש כוכבים), גם סל השירותים הינו עשיר ומגוון בהשוואה לזה אשר ניתן במרבית בתי האבות.
- סדר יום – בדיור מוגן, הדיירים הם אלו שקובעים את סדר יומם ומחליטים באלו פעילויות לקחת חלק ועל אלו לוותר. בבתי אבות, סדר היום הוא עם פעילויות מובנות, בשעות קבועות ויש פחות אפשרויות בחירה.
- פעילויות – בדיור מוגן, יש לא מעט פעילויות בתוך המתחם אך גם מחוצה לו, כשהמטרה היא להעניק לדיירים חיי פנאי וחיי חברה עשירים. לעומת זאת בבתי אבות, מרבית הפעילויות מתקיימות בתוך בית האבות.
- חדרים – בדיור מוגן הדיירים נהנים מדירות פרטיות בגדלים שונים ובבתי אבות לרוב, הדיירים יחלקו חדר עם שותף – ובמידה והם מעוניינים בחדר פרטי, התשלום יהיה גבוה יותר.
כאן חשוב לציין, שיש מבחר מגוון של בתי דיור מוגן, אשר נבדלים אלו מאלו ברמתם ובשירותים אותם הם מוצעים וההבדלים ביניהם, באים כמובן לידי ביטוי גם במחיר.
המעבר לדיור מוגן, יכול להתבצע מסיבות שונות כמו: תחושת בדידות, אובדן של בן או בת הזוג או רצון לחיים נוחים, מלאים ובטוחים יותר (בהם כל השירותים הנדרשים מסופקים במתחם אחד).
יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שלמרות שדיור מוגן מציע רמת חיים גבוהה, המעבר למסגרת אשר שונה במהותה מהבית, יכול לטמון בחובו קשיים רגשיים כאלו ואחרים.
במרוצת השנים, מרכזי דיור מוגן, הגיעו להבנה כי הדיירים המגיעים אליהם ממשיכים להזדקן וככל שהגיל מתקדם כך גם עלולה להופיע החמרה במצב התפקודי. מהסיבה הזאת, כיום, ברוב מרכזי הדיור המוגן ניתן למצוא גם מחלקה אשר מיועדת לקשישים תשושי גוף ומחלקה המיועדת לקשישים במצבים סיעודיים – כך שהדיירים ובני המשפחה יכולים להיות רגועים, שמרכזי דיור מוגן יספקו מענה על הצרכים של הדיירים גם במקרים שכאלו.
לסיכום, ניתן לומר כי דיור מוגן מהווה כפתרון האופטימאלי עבור אותם בני הגיל השלישי אשר חשים בדידות או עבור כאלו אשר מבקשים ליהנות מחיי חברה תוססים ובנוסף, גם מתחושת ביטחון בידיעה שכל צורך שיעלה אצלם, הן רפואי והן נפשי, יכול לקבל מענה איכותי ומידי.
כך שכאשר עולה השאלה, האם להישאר בבית או לעבור לדיור מוגן, יש לקבל בהבנה גם את ההתלבטויות הרבות אשר מגיעות עם אותה השאלה – בכל זאת, זה לא פשוט לעזוב את הסביבה הטבעית ואת צורת החיים אליה התרגל האדם במשך שנים.
במהלך השנים נחשפתי לא אחת לתפיסה בה המבוגר רואה את המעבר מהבית לדיור מוגן בהקשר של "התחנה האחרונה" או "סוף החיים", אך בסופו של דבר, לאחר מחשבה והתייעצות עם בני המשפחה ואיתי, מגיעה גם המסקנה כי בכוחו של דיור מוגן הוא לעלות את רמת החיים ולהסב לו ולבני משפחתו תחושת ביטחון ושקט נפשי.